אֲנִי אֶתֵּן לָהּ שִׁירַי, שִׁירִים שֶׁל יָם
(וּשְׁמָהּ לֹא יִזָּכֵר וְלֹא יִהְיֶה שְׁמָהּ בָּם):
שִׁיר לַגַּל, שִׁיר לַחוֹל, שִׁיר לַשַּׁחַף הָרָן,
לַעֲנָנָה פוֹשֶׁטֶת, וְאֵין פּוֹתֵר לְאָן.
וְאוּלָם הַשִּׁירִים הַקְּטַנִּים אַךְ לָהּ!
בִּרְעֹד נִימֵי לִבִּי אֵלֶיהָ יִכְלֶה,
בְּטִלְטוּל בַּדֶּרֶךְ מִיָּם וְעַד יָם,
מִשִּׁלְגֵי הַצָּפוֹן וְעַד חוֹל-נֶגֶב חָם.
כִּי אֵלֶּה עֵינֶיהָ שְׁנֵי יַמִּים יְרֻקִּים,
בָּהֶם חַיַּי תְּלוּיִים וְהֶגְיוֹנַי חֲבוּקִים.
עקבו אחרינו